רכיבת אופני הרים הינו תחביב מופלא המשלב חברים, טבע וספורט אתגרי.
יש מגוון רחב של מסלולים וכל רוכב יכול למצוא לא מעט מסלולים לרכב בהם ולהינות.
ככל שהזמן עובר, כרוכב אתה צובר ניסיון וגם תאבון לראות ולנסות מסלולים ומקומות חדשים.
תהליך ההתפתחות כרוכב היא טבעית ומידת ההנאה שלך מאד תלויה במפגש בין היכולת (הטכנית כרוכב) שלך לאתגר או קושי המסלול.
כמו בסרט מטריקס - "האם אתה רוצה לקחת את הכדור הכחול ולהמשיך עם מה שאתה מכיר או את הכדור האדום ו..."
בוא נתחיל עם כמה נקודות חשובות:
1. דבר אחד כל פעם - חשוב בכל רכיבה להתרכז רק במיומנות אחת, אם זה הרמת המבט בפניה או לשמור על יציבות הגוף בקפיצות, תתרכז רק בדבר אחד ולבצע אותו הכי מדוייק שאפשר. עם הזמן זה יהפך לאוטומטי ואז תוכל לעבור למיומנות הבאה.
2. תתרכז בהשגה וההגעה ליעד ולא בהימנעות - נחש לאן תרכב אם רק תחשוב איך לא להתנגש בעץ? במצבי לחץ אנו נוטים להסתכל על האובייקט המאיים, תזכור שהמבט מנחה אותך ולאן שתסתכל, לשם תרכב.
3. דיוק לפני מהירות - כדי לחזק הרגלים נכונים ולשפר מיומנויות, עשה זאת במסלול קל יחסית ובמהירות לא מהירה מידי. אם תרכב מהר מידי, לא תצליח להיות מדוייק ולא תלמד דבר.
אלו דברים בסיסיים שתוכל לקחת איתך כבר לרכיבה הבאה.
חשוב גם להדגיש כי עם הדרכה נכונה שמלווה אותך ונותנת פידבק מיידי במהלך הרכיבה תוכל ללמוד ולהתפתח בקצב הרבה יותר מהיר וברוב המקרים גם בדרך נכונה ומדוייקת יותר, אין כמו עין מקצועית שמביטה מהצד ומכוונת ומתקנת.
עכשיו אתן לכם 3 אפשרויות, ועליכם יהיה לחשוב ולהחליט היכן אתם נמצאים או רוצים להימצא:
1. הסינגל קובע לכם - האופניים חדשים לכם ומרגישים מוזר, ואתם לא מרגישים שתשרדו את הסינגל.
לדוגמא: אתם לוחצים על הברקס כל פעם שהאופניים במגמת ירידה, ואתם חוששים לעבור קטע סלעי ולכן יורדים מהאופניים.
באופן כללי אתם מרגישים שפשוט ברגע שנכנסתם לסינגל, הרכיבה לא ממש כייפית עבורכם.
לצערי, הרבה מאד רוכבים מרגישים ככה, אל תוותרו, אפשר לשנות את המצב.
- קודם כל הירגעו, אם אתם מרגישים לחוצים על המסלול שבחרתם, שנו את המסלול לאחד שיותר מתאים לרמת הרכיבה שלכם.
- אל תלחצו על הברקס בכל סיטואציה, תהיו עירניים והשתמשו בברקס רק כשאתם חייבים, בלימה נכונה היא חיונית.
- תנסו להגיע לקטע טכני עם טיפה יותר מהירות ותהיו קלים על האופניים, נינוחים, אל תהיה קפואים.
- תאמינו שאופניים יעברו את המכשול וכנסו לעמידת מוצא.
2. מנסים לשרוד את הסינגל - כבר צברתם ניסיון, אתם פחות לוחצים על הברקס, אתם נהנים מזרימה בסינגלים והגוף יותר משוחרר. פניות אתם עושים מעולה ונהנים ממהירויות. אבל אתם מרגישים שאתם נלחצים, וקופאים על האופניים ברגע שמגיע קטע טכני קשה כמו גינת סלעים או זויות תלולות, או מרגישים שאין אחיזה בגלל דרדרת או שטח רטוב.
האמת היא שרב רוכבי השטח נמצאים בשלב זה בשלום רב, ונהנים מאד.
הם לא מודעים שאפשר לקחת את זה צעד אחד קדימה וכל פעם שרוכב טוב עובר לידם במהירות גבוהה או קופץ קפיצה גדולה, הם בטוחים או שהוא משוגע או שהוא שנולד רוכב על.
אז כדי להתקדם לשלב הבא אני מציע להתחיל מ -
- תירגעו ותרפו משרירי הידיים והרגליים, כשאתם לחוצים, אתם תמיד חוזרים להרגלים ישנים ולא נכונים.
- תתחייבו לביצוע - עשה או אל תעשה, אין באמצע, אם יש היסוס עדיף שלא כי בדר"כ זה לא נגמר טוב
- אל תכנסו בדברים בעוצמה, המהירות שלכם כבר גבוהה מידי בשביל זה ולכן אתם חייבים לבצע תנועה נכונה של הגוף
- תכירו את עצמכם - תהיו מודעים באמת ליכולת שלכם ואל תתביישו להתאמן שוב ושוב על אותו מכשול או סינגל, רק ע"י דיוק התנועה תתקדמו ותתחזקו.
3. אתם קובעים לסינגל - זה אומר שאתה בטופ :-)
אתם התקפיים אבל רגועים על האופניים, לא נותנים לגלגל הקידמי לפגוע ישירות בסלע או לאחורי לחטוף מכה ללא העברת משקל. אתם לוחצים נכון בפניות ומעבירים משקל לפי הצורך. אתם בשליטה וצוברים מהירות גם במקומות טכניים ותלולים.
תהיו גאים בעצמכם שהגעתם לשלב הזה אך תזכורו כי ככל שהמהירות שלכם גדלה, צריך להיות ערניים יותר וזריזים יותר, זה המקום לא לקחת דברים כמובן מאליהם כי עודף ביטחון עצמי מוביל לפציעות.
שיפור טכניקה זהו תהליך אין סופי וזו רק אחת מהנאות הספורט המדהים הזה.
מילה לסיכום:
רכיבת אופני הרים בסופו של יום זה ספורט אתגרי, ספורט אקסטרים, גם אם אתם חושבים שאתם לא מגזימים.
תרכבו במהירות ובמסלולים התואמים לרמת היכולת שלכם ותמיד שימו קסדה ומגנים מתאימים.
גם עם כל המיגון והזהירות, כולם מתרסקים, זה חלק מהספורט אז קחו את זה באיזי, התקדמו כל פעם טיפה ותלמדו ותתפתחו.
ברוכים הבאים לתחביב הכי כייפי שיש.
התאמת הקוקפיט - כיוון הכידון לרכיבה טכנית
התאמת הכידון לרוכב, הינה אחת הפעולות הראשונות שאני בוחן ומבצע בכמעט כל הדרכה.
רוחב, הגבהה (Rise) וזוית הכידון, מיקום הברקים ועוד נותנים לנו את מה שנקרא - קוקפיט.
יש לא מעט חומרי קריאה וסרטונים על הנושא ולכן לא אאריך במילים, מלבד כמה דגשים שרציתי לשתף מניסיוני כרוכב וכמדריך.
השינויים שבהם אעסוק, יעזרו לכם לבטיחות הרכיבה, נוחות וישפיעו באופן ישיר על רמת הרכיבה שלכם בסינגלים טכניים, פניות, קפיצות ובכאופן כללי.
כיוון והתאמת הכידון:
1. הגבהת הכידון מהשילדה - כלומר ע"י הוספת ספייסרים בין השילדה לכידון - שינוי זה יקל על המשיכה של הכידון כמו בביצוע באני הופ, אך מנגד, בעליות טכניות נרגיש כי הגלגל הקדמי מאד רוצה להתרומם וזה יקשה עלינו.
2. הזזת הכידון על צירו כלפי חוץ - בהנחה וקיימת מידה כזו או אחרת של הטיה של הכידון כלפי פנים (Back Sweep). שינוי כזה ישפיע על המיקום שלנו בזמן עמידה או יותר נכון ישפיע על עמידת המוצא. לאלה שמחפשים יותר שליטה ולקחת טיפה גוף קדימה, כמובן הטיית הכידון כלפי חוץ תעזור.
3. רוחב הכידון - אם רוחב הכידון נכון עבורכם, תקבלו שליטה והמון ביטחון בדריסה של סלעים ומכשולים, אך אם הרוחב קצר מידי או רחב מידי עבורכם, אתם חשופים לכאבי כתפיים ומאמץ מיותר שתשקיעו וכן גם חוסר שליטה שתוביל לחוסר ביטחון וחוסר הנאה. היום יש גם כידונים ברוחב 800 ממ אבל האם ככל שהכידון רחב יותר, נקבל יותר? ממש לא, גיליתי שאישית (בעיקר תלוי ברוחב כתפיים ואורך הזרועות), כי כידון 765 ממ הוא מושלם עבורי, ועם כידון רחב יותר הרגשתי קושי בהיגוי עם עליה מיזערית של ביטחון בדריסת מכשולים. לעומת זאת, הרגשתי קפיצת מדרגה מבחינת הביטחון שלי במעבר מ720 ל750 ול765 ממ. הייתי ממליץ לרכוש 780 ממ וממנו לקצר כל פעם קצת. אפשר בשלב ראשון רק לדחוף את הגריפים כלפי פנים ולראות איך זה מרגיש ברכיבה אחת או שתיים, ואז לקצץ אותו. רק היזהרו מעודף הכידון שיכול לפצוע.
שינויים בידית של הברקס:
1. מרחק הברקס מהגריפ - היום רוב הברקסים מגיעים עם ידית מותאמת לאצבע, וכן גם עם אפשרות שינוי המודולציה ועוצמת הבלימה. בנושא הזה אני חייב לציין כי לטעמי מאד חשוב ללמוד לבלום ע"י אצבע אחת וכך לקבל יותר אצבעות על הגריפ, כלומר - שליטה רבה יותר בכידון וכן גם נקבל יותר רגישות בבלימה בגלל השימוש באצבע אחת. מעבר לזה אני ממליץ לנסות ולהרחיק עוד טיפה את הברקס מהגריפ, כאשר אצבע אחת על ידית הברקס ונמשיך ונרחיק עד שניצור זוית של כף היד שעל הגריפ כלפי פנים. זה יאפשר לנו בזמן רכיבה טכנית, כשאנחנו עומדים על האופניים בעמידת מוצא, נוחות רבה יותר להוציא מרפקים החוצה. הוצאת מרפקים הינה קריטית לטעמי כדי לספוג טוב יותר את הקרקע וקבלת שליטה רבה יותר על הכידון.
2. גובה הברקס על הכידון - תנסו להרכיב את הברקס ולקבוע את גובהו כך שהמפרק של היד איננו סגור או פתוח מידי, זה עלול ליצור עומס ואי נוחות, חולשה. אני תמיד בודק אם במצב עמידה הברקס ממוקם כך שהיד, מפרק והזרוע בקו אחד (כמו בתמונה שכאן) וכך יש מינימום עומס ומקסימום שליטה בזמן ירידות. זה לבד, יעזור לכם לשפר את עמידת המוצא, המהירות, השליטה והבטיחות שלכם.
אם יש שאלות אל תחששו לשאול, לצלם את הכידון והכיוונונים שלכם ואנסה לעזור.
שליטה ועמידת מוצא
אחד היסודות החשובים שלנו ברכיבה טכנית בכלל ורכיבת סינגלים בפרט, הינו עמידת המוצא.
עמידת המוצא כמו בכדורסל והרבה מאד ענפי ספורט אחרים, היא הבסיס, ברירת המחדל, אליה חוזרים בכל פעם שניתן.
האופניים ועמידת מוצא
1. הפדלים: ברכיבה אנחנו עומדים על הפדלים ועומס משקל הרוכב עובר מהפדלים לקראנק ולציר המרכזי ומשם לגלגלים ביחס משוער של 55% לאחורי ו45% לקידמי.
יש לכך חשיבות רבה מכיוון שבכך הרוכב נשאר במרכז האופניים, הגלגל הקידמי טיפה משוחרר יותר מהאחורי, שעליו רוב העומס, וכן הידיים יכולות להיות משוחררות וקלילות על הכידון (נק. מאד חשובה לשליטה, אסביר בהמשך).
2. הכידון: תאמינו או לא, הכידון לא נועד לתמוך בפלג גוף עליון שלנו. אתם צריכים לעשות הרבה עם הכידון, לדוגמא:
היגוי, משיכה של הגוף לפנים או דחיפה של הגוף לאחור, הפעלת עומס כלפי מטה או הורדת עומס והרמה - כך שכמה שפחות תישענו על הכידון, יותר טוב. הינה הסבר מדוע:
-
יותר נוחות - פחות לוחץ על שרירי הידיים והכתפיים
-
שליטה טובה יותר - היגוי קל יותר ומאפשר לגלגל קידמי להתרומם כשצריך
-
מוכן לפעולה - כשנשענים יותר מידי, זה מחייב תנועה כלפי מטה, לעומת אחיזה משוחררת שמאפשרת מוכנות להיגוי, דחיסה, משיכה וקפיצה מעל מכשול.
-
שיווי משקל אופטימלי - ע"י אחיזה טבעית בכידון, העומס אינו מופעל על הגלגל הקדימי אלא עובר למרכז האופניים ולגלגל האחורי, דבר אשר משפר את שיווי המשקל ואת השליטה.
3. האוכף: האוכף איננו כורסה, לא צריך לשבת עליו בכבדות, יש לו 3 תפקידים:
-
מנוחה - האוכף נותן מקום למנוחה בזמן פידול, למעשה ככל שתפדל חלש יותר, תרגיש כבד יותר על האוכף ויהיה לך פחות נוח. אז פדל טיפה מהר וחזק יותר, תרגיש קל יותר על האוכף ויהיה לך נוח יותר.
-
פידול יעיל - גם אם לא לגמרי יושבים עליו, הוא נותן לנו את היכולת לפדל ביעילות ובצורה חלקה ולא לבזבז אנרגיה בהחזקת הגוף בעמידה כל הזמן.
-
נקודת שליטה - כשיושבים על האוכף, זה עוזר בשליטה בעליות וטיפוס, וכשלא יושבים על האוכף, הוא עוזר בהזזת האופניים מצד לצד ובפניות.
לסיכום: עמוד על הפדלים, שלוט באופניים עם הכידון ושב על האוכף לטובת מנוחה ושליטה. ברכיבה טכנית, עומדים!
עמידת מוצא
כדי להיות במצב של התקפה ולא במצב הגנה והישרדות בשביל (בסינגל), כדאי ללמוד ולתרגל את עמידת המוצא. ככל שנהיה יותר במרכז האופניים ונרכב בעמידת מוצא - נוכל יותר לדחוף, למשוך, להזיז ובאופן כללי לשלוט במצב.
הינה כמה נקודות קריטיות להבנת עמידת מוצא:
1. משקל ולחץ לפדלים - בעמידת מוצא הדבר הכי חשוב זה חלוקת העומסים, היא אמורה להיות 80% עומס על הרגליים ו20% על הידיים. כלומר, משקל הגוף עובר לפדלים ולוחץ תוך כדי הרפיית עומס מהידיים.
2. בירכיים כפופות - רכיבה עם בירכיים ישרות היא לא מומלצת בגלל חשש מפציעה וכן חוסר יכולת תזוזה וגמישות. הבירכיים אמורות להיות טיפה כפופות ומשוחררות עם מוכנות ספיגה, הרגליים והידיים שלנו הם בולמי הזעזועים הטובים ביותר. אם נכופף את הבירכיים יותר מידי נרגיש כאב וחולשה דיי מהר, ולכן חשוב להוריד את הקרסוליים לכיוון הריצפה, דבר אשר משחרר את הלחץ מהארבע ראשי והתאומים ומפעיל את מלוא העומס על הפדלים.
הורדת הקרסוליים לריצפה זה אחד הדברים החשובים לסגל לעצמך כרוכב ולשיפור יכולת בלימה ושליטה בשטח מאתגר.
3. מותניים למטה ופלג גוף עליון ישר - זה קצת מורכב לרוב הרוכבים, אל תנסו לקרב את הכתפיים לכידון ולהתכופף, אלא ישרו את הגב ועצם הזב שיהיו בקו אחד עד כמה שאפשר, כאשר המותניים טיפה מופנים לאחור.
בכך נרגיש פחות חולשה ברגליים והידיים, נשלוט טוב יותר ונוכל להעביר עוצמה רבה יותר לגלגלים.
4. כתפיים נמוכות - אם לקחתם את המותניים אחורה טיפה וישרתם את הגב, הכתפיים באופן טבעי ירדו. בכך שהכתפיים נמוכות יש יותר גמישות לידיים והמרפקים למשוך, לדחוף, לבצע פניות, קפיצות וכל מה שהסינגל מציב בפנינו.
האינסטינקט שלנו זה לקחת ראש לאחור ואיתו את הכתפיים כשהמצב הופך למאתגר, אך למעשה זה יוביל לתוצאה הפוכה. ככל שהמסלול הופך למתאגר או תלול יותר, כדאי שיהיה לנו יותר חופש וגמישות פעולה בידיים ולכן כדאי שהכתפיים תהיינה אף נמוכות יותר.
5. מרפקים החוצה - המרפקים צריכים להיות מופנים החוצה עד כשהם בקו ישר עם הכתפיים. 90 מעלות בין הזרוע (אמה) ובין הזרוע העליונה וכן 90 מעלות בין הזרוע העליונה לפלג גוף עליון. רד ועשה 10 שכיבות שמיכה כשהמרפקים קרובים לגוף, עכשיו תוציא מרפקים החוצה, זה קל יותר, נכון?
כשמוציאים מרפקים יש לנו יותר כוח, יותר גמישות ויכולת תנועה כדי למשוך, לדחוף ולרכב באופן כללי טוב יותר.
6. ראש מורם ומבט מנחה גוף- (מודגש בגלל החשיבות) תרימו מבט ותובילו עם הסנטר, אולי אחד הדברים הקלים ביותר אך בדר"כ הדבר הראשון ששוכחים לעשות. המבט שלנו מנחה את הגוף וזה אלמנט שחוזר על עצמו בכל אספקט כמעט ברכיבה, מזרימה בסינגל ועד פניות. הסתכלו קדימה כמה שיותר רחוק שאתם יכולים, אפשר בהתחלה רק בחטף, להרים ולהוריד, כל הזמן. מבט קדימה יתן לכם ביטחון לתקוף, שליטה ושיווי משקל ויכולת לצפות מה שמתקרב, אחד הדברים החשובים ביותר נגד נפילות.
דבר חשוב לסיכום -
כל פעם התאמנו על אלמנט אחד, יותר מידי חשיבה וניסיון להצליח בהכל, פשוט יבלבל.
קחו לדוגמא את המבט, או קרסוליים לריצפה, כל פעם אלמנט אחד והתאמנו עליו עד שיעשה קל יותר, משוחרר יותר, אוטומטי יותר.
בלימה נכונה
אחד האלמנטים החשובים ביותר לרכיבה מהירה יותר, היא הבלימה.
לאחר עבודה על עמידת מוצא ומבט מנחה גוף (סעיף 6 בעמידת מוצא), הדבר הבא ללמוד ולתרגל זו בלימה מדוייקת יותר.
אז בוא נתחיל עם כמה נקודות חשובות:
-
ככל שהמבט שלנו יהיה רחוק יותר, נראה מכשולים מוקדם יותר ונוכל להאיט בהתאם. בדרך כלל אם מכשול כמו עץ או סלע מפתיעים אותנו, נלחץ הרבה יותר חזק על הבלם.
-
חשוב ללחוץ על הבלם במידה הנכונה, אם לחצתם חזק מידי על הבלם, תאבדו שליטה.
-
השתמשו באצבע אחת כדי לעצור, יותר מזה רק ייתן עוצמה חזקה מידי ללחיצה ושוב הגלגלים יחליקו או גרוע מזה, תיפלו. כמו כן, שימוש ביותר מאצבע אחת מורידה את השליטה בכידון ומונעת עמידת מוצא נכונה.
-
שים לב כשאתם בולמים, אם הגלגלים לא ישרים יש סיכוי שתחליקו, ולכן אם אתם רוכבים מתחילים, עדיף לבלום כשהגלגלים ישרים. כמו כן שימו לב היכן אתם בולמים - עדיף לבלום במקום יבש וישר, מאשר על שטח חלק או תלול.
-
השתמשו בשני הבלמים, לא לפחד מהבלם הקידמי, השתמשו בשניהם בצורה מאוזנת, ולחצו באיטיות ובהדרגה.
-
בזמן בלימה, הגוף נוטה לזוז קדימה ולכן חשוב לשים משקל על הרגליים ולהפנות עקבים לריצפה, זה אחד הדברים החשובים בבלימה, לבלום עם הגוף. כשלוחצים על הפדלים משתחרר הלחץ מהגריפים וזה מאפשר לגלגל הקידמי לעבור מכשולים בזמן בלימה.
אני ממליץ להתאמן על בלימה, תבדקו כמה מהר אתם יכולים לרכב ואז לבלום ללא החלקה של הגלגלים.
הבלימה הטובה ביותר מתבצעת בדיוק לפני שהגלגל מתחיל לאבד שליטה.
הינה ארבעת השלבים לחיזוק טכניקת הבלימה:
1. עיברו לעמידת מוצא וקרבו טיפה את בית החזה לכיוון הכידון
2. לחצו על הבלמים בהדרגה ושימרו על מרכז הכובד ברגליים
3. הורדו קרסוליים לכיוון הריצפה, העבירו עומס לפדלים, ולחצו על הבלמים כמה שצריך, תוך שמירה על ידיים רפויות, משוחררות וקלות.
4. ככל שאתם משחררים את הבלמים, משקל הגוף עובר למרכז האופניים, הידיים רפויות.
שליטה בבלימה מיותרת
כשאנחנו רוכבים במהירות גבוהה, אנחנו נוטים לבלום ולהאיט ללא סיבה מלבד פחד. הפחד גורם לנו ללחוץ על הברקס כי זה נותן לנו תחושת ביטחון ושליטה אך למעשה אנחנו מורידים את רמת השליטה.
לחיצה חזקה על הבלמים דוקא הרבה פעמים תגרום לנו ליפול. ברב הסיטואציות עדיף לרכב במהירות שנוחה לנו ללא בלימה מאשר לבלום כל הזמן.
דוקא בעיות קורות כשאנחנו בולמים יותר מידי, אתם מגיעים לירידה תלולה או מכשול ומרגישים שחייבים לעשות משהו, אל תלחצו באופן אוטומטי על הברקס, תרימו מבט קדימה, אולי פימפום של האופניים או פידול דוקא יעזור לצאת ממצוקה ולאו דוקא בלימה.
עם הניסיון כמובן שיורדת רמת אי הנוחות במהירות גבוהה, אך עדיין חשוב לזכור שכשבולמים אחיזת הצמיג יורדת, הגלגלים לא מסתובבים בחופשיות וחוטפים הרבה יותר מכות, ישנן שיטות שיכוך שחשופות יותר לנעילה תחת בלימה, דבר ששוב מוביל לתחושה חזקה של מכות בגלגלים והשילדה וחוסר שליטה כללית.
אחת הדוגמאות השכיחות היא - Breaking Bumps או חריצי בלימה (באדמה, שנוצרו מבלימה).
רוב הרוכבים לפני פניה פתוחה או ברם בולמים ובולמים חזק. מה שמתחיל כסימן על הקרקע הופך לבורות שגורמים לאופניים ולגוף לחטוף זעזועים.
עובדה - ככל שתבלום יותר ככה תרגיש חזק יותר וכואב יותר את הבורות שנוצרו. אם כולם בולמים זה אומר שגם אתה צריך?
אז הינה כמה טיפים ואיזורי בלימה אחרים שיכולים לעזור לך -
-
תבלמו מחוץ לנתיב שכולם לוקחים, אם הפניה היא שמאלה אז תנסו לקחת קו ימני יותר ואז לבלום על קרקע שהיא יחסית ישרה ובלי בורות, הרבה יותר נוח ואפקטיבי.
-
כשאין קו אחר וחייבים לרכב בבאמפים (בבורות) שנוצרו, אחת האפשרויות זה לבלום בבאמפים עצמם, הפניה חדה יותר. תנסו לעבור מעל הבורות הגדולים יותר ולבלום חזק על הקטנים יותר ולבצע התאמות לפי הסיטואציה.
-
אם החלטתם לרכב בקו של הבאמפים, בילמו לפני, אולי זה יעלה לכם בזמן, אך בהחלט יהיה לכם נוח יותר לעבור בקלילות מעל הבורות.
-
אופציה נוספת היא בלימה חזקה אחרי הבאמפים, רוב הרוכבים בולמים מוקדם יותר ולאורך זמן, דלגו מעל הבמפים הגדולים ובילמו חזק לפני הפניה, עם רוטורים של 200 מ"מ, זו לא משימה קשה מידי.
לסיכום - כשאין ברירה ונכנסתם לאיזור של ברייקינג באמפס, נסו להרים מבט, להיות משוחררים ולבלום חזק באיזורי הקרקע הישרים, ללא הבורות.
כמה טיפים לתרגול -
-
זירמו סינגל או פשוט קטע פתוח ונסו לעצור. בידקו את המרחק שלקח לכם. נסו לקצר את המרחק.
-
בידקו מה קורה אם אתם בולמים רק עם הברקס הקידמי, לעומת בלימה רק עם הברקס האחורי, ואז בלימה עם שני הברקסים.
-
זירמו קטע שהינו במגמת ירידה והתאמנו על בלימה במהירות גבוהות, אפשר להתחיל בכביש או מדרכה ולעבור מישם לשטח.
המטרה שלכם - לרכב בשטח מסולע או מלא בורות שיטלטלו אתכם אך עדיין הבלימה תעשה ע"י אצבע אחת ובעדינות עם ביטחון.
-
אם הגלגל הקידמי מחליק בזמן בלימה = בילמו ביותר עדינות ורכות, לא ללחוץ מהר וחזק מידי. השתמשו בשני הברקסים בו זמנית, בידקו שמשקל הגוף לא אחורה מידי.
-
אם הגלגל האחורי מחליק = ליחצו על שני הברקסים והעבירו יותר משקל אחורה.
-
הגלגל הקידמי נתקע במכשולים = לבלום בקטעים נקיים עד כמה שאפשר, לא ללחוץ על ברקס בקטע מאד מדורדר או מסולע או טכני, אתם ככל הנראה תיפלו.
-
בקטע מהיר במגמת ירידה, יש הרבה ברייקינג באמפס וכל הגוף והראש מטולטלים, העניים רוצות לצאת מהמקום = תדאגו להוריד עקבים לריצפה, שמשקל הגוף טיפה למטה ואחורה, כך שהעומס יעבור לפדלים, וכמובן, תירגעו ותשתחררו, תרימו את מבט.
בסופו של יום הבלמים הם החלק הכי עוצמתי באופניים, לימדו לשלוט בהם ולבלום בעדינות ע"י אצבע אחת ותראו כיצד המהירות שלכם עולה.
שלח הודעה:
© 2013 by Avner Firon MTB Guide